ניס: העיר העתיקה, שוק Cours Saleya והטעמים המקומיים
את הביקור בניס התחלנו בעיר העתיקה. שוטטנו בין דוכני אוכל וחנויות, נכנסנו לכנסייה ועצרנו לטעום מאכלים מקומיים. זה אזור שנעים להכיר ברגל, עם מספיק זמן לסטות מהדרך ולהיכנס לסמטה שמסקרנת אתכם.
את הביקור בניס התחלנו בעיר העתיקה. שוטטנו בין דוכני אוכל וחנויות, נכנסנו לכנסייה ועצרנו לטעום מאכלים מקומיים. זה אזור שנעים להכיר ברגל, עם מספיק זמן לסטות מהדרך ולהיכנס לסמטה שמסקרנת אתכם.
החזיתות, הסמטאות והאוכל בעיר העתיקה מזכירים לפעמים את איטליה, ולא במקרה. ניס הצטרפה לצרפת ב־1860, לאחר תקופות ארוכות תחת שלטון בית סבויה וממלכת סרדיניה. ההשפעה הזאת עדיין ניכרת במראה העיר ובמטבח שלה. במהלך הליכה קצרה עוברים כאן מרחוב מסחרי לכיכר קטנה, ומשם לפתח של כנסייה.
בוקר בין הדוכנים
שוק Cours Saleya היה צבעוני ותוסס. ראינו בו פרחים, תבלינים, גבינות, לחמים, בשרים ופירות ים, ולצדם גם כלי עץ ומזכרות. בין הדוכנים הסתובבו אנשים שבאו לקניות ואחרים, כמונו, שפשוט נהנו להסתכל. כדאי לעשות סיבוב לפני שמתיישבים לאכול, כדי להתרשם מההיצע ולבחור מה מתחשק לטעום.
אם אתם מגיעים במיוחד לשוק האוכל והפרחים, שימו לב ליום בשבוע: בימי שני מתקיים כאן שוק עתיקות במקום שוק הפרחים הרגיל. אפשר לברר את ימי הפעילות של שוק Cours Saleya לקראת הביקור.
סוקה, פיסלאדייר והפסקה בצל
סוקה היא אחד המאכלים המזוהים ביותר עם ניס: מאפה דק ומלוח מקמח חומוס, מים ושמן זית, שנאפה בחום גבוה על משטח רחב. הקצוות משחימים, ואוכלים אותה בחתיכות, בדרך כלל חמה ועם פלפל שחור. נחמד לפגוש את החומוס המוכר לנו בצורה אחרת לגמרי. אצלנו הסוקה הוגשה קרה, וליאת אהבה אותה מאוד גם כך.
טעמנו גם פיסלאדייר, מאפה מבצק לחם עם שכבה נדיבה של בצל מבושל. בגרסה המסורתית מוסיפים אנשובי וזיתים שחורים, שמאזנים את מתיקות הבצל במליחות. השם קשור ל־pissalat, ממרח דגים מלוח ששימש להכנת המאפה. שתי המנות מתאימות להפסקת אוכל קצרה במהלך השיטוט, בלי לשבת לארוחה שלמה.
גם בספטמבר היה חם, ובחלק מבתי הקפה לא היה מיזוג. העדפנו לשבת בסמטאות מוצלות, במיוחד במקומות שהייתה בהם קצת רוח. ביום כזה, שולחן בצל יכול להיות חשוב לא פחות ממה שמופיע בתפריט.
ביקור בכנסייה בין הסמטאות
במהלך השיטוט נכנסנו לכנסייה עם חלל בארוקי מרשים. הבארוק מתאפיין בעיטורים עשירים, בקווים מתעגלים ובתחושת תנועה. כדאי להרים את הראש ולשים לב לגובה החלל ולאופן שבו העיצוב מכוון את המבט אל המזבח. אחרי הרחובות ההומים, היה נעים להתעכב בפנים ולהתבונן בפרטים.
לקראת ערב הרחובות והכיכרות הקטנות התמלאו באנשים שישבו בחוץ. אפשר להישאר כאן לאוכל, או להמשיך אל מגדל בלנדה והטיילת לקראת השקיעה. אנחנו נהנינו מהשילוב של שני חלקי העיר באותו יום.
איך לשלב בטיול
כדאי להקדיש לעיר העתיקה כמה שעות, כולל זמן לשוק, לטעימות ולהליכה בסמטאות. אפשר להמשיך ממנה ברגל לכיכר מסנה ולים. אנחנו לנו ב־ibis Nice Centre Gare, שהיה נוח בזכות הקרבה לתחנת הרכבת; פרטי הלינה וחלוקת הימים מופיעים ב מאמר הטיול המלא.
הזמנה דרך הקישור עשויה לזכות אותנו בעמלה.