בוקר של שיטוט ברחובות ובתעלות של ונציה

היה לנו רק בוקר אחד לחקור את ונציה, אז ויתרנו על המוזיאונים והסיורים הגדולים והתמקדנו בארקציות הגדולות ביותר של העיר – הרחובות, התעלות והיופי היומיומי שלה. בלי תוכנית שנקבעה מראש, הרשינו לעצמנו ללכת לאיבוד במבוך היפיפה שנקרא ונציה.

דבר ראשון, צללנו אל הסמטאות הצרות, צועדים לצד התעלות. גונדולות היו בכל מקום – הסירות השחורות החלקות האלה מחליקות במים בחן מיוחד. אנחנו לא עלינו על אחת אבל נהננו לצפות בהן. כמה מעגני הגונדולות לאורך קו המים סיפקו זוויות צילום נהדרות.

בדרך עברנו בכמה פיאצות, כל אחת יותר מקסימה מהקודמת. גולת הכותרת של הבוקר הייתה פיאצה סן מרקו – גם אם שמעתם מיליון סיפורים עליה, לראות אותה במציאות זה משהו אחר. הבזיליקה די סן מרקו מתנשאת מעל הכיכר רוחשת התיירים. מרגישים שזהו הלב של ונציה.

ככל שהתרחקנו מהאתרים המרכזיים, העיר נעשתה שקטה יותר. כאן ונציה באמת זורחת – ברחובות צדדיים ועל גשרים קטנים מאבן, כשרק אתם וקול המים המתנגש בבניינים. באיזשהו שלב חצינו את גשר ריאלטו ועברנו ליד שוק ריאלטו, שהיה מלא פירות, ירקות ופירות ים ססגוניים. גם אם אתם לא קונים, כדאי לבקר רק בשביל האווירה.

עצרנו גם בכמה חנויות משונות בדרך. ונציה מלאה במקומות קטנים ועמוסים, ממסכות מעוצבות ועד יצירות זכוכית ייחודיות. קל למצוא משהו מפתיע בכל פינה.

כאשר הבוקר שלנו בוונציה הסתיים, מצאנו את עצמנו שוב ליד התעלה הגדולה, מתבוננים בסירות המים ובגונדולות החולפות.ואז הגיע הזמן לצאת למוראנו. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר…