הריביירה הצרפתית והכפרים התלויים: הטיול שלנו בין הים להרים

את הטיול בריביירה הצרפתית התחלנו בניס, בין דוכני השוק לסמטאות העיר העתיקה, וסיימנו מול היאכטות והאורות של מונקו. במהלך חמשת ימי הטיול טיילנו בכפרים עתיקים, ביקרנו בגלריות ובגן פסלים, נסענו בנקיק שקירותיו אדומים וטיפסנו למצודה מעל עמק ירוק. המעבר מערי החוף אל הכפרים וההרים הפך כל יום לשונה מקודמו.

את הטיול בריביירה הצרפתית התחלנו בניס, בין דוכני השוק לסמטאות העיר העתיקה, וסיימנו מול היאכטות והאורות של מונקו. במהלך חמשת ימי הטיול טיילנו בכפרים עתיקים, ביקרנו בגלריות ובגן פסלים, נסענו בנקיק שקירותיו אדומים וטיפסנו למצודה מעל עמק ירוק. המעבר מערי החוף אל הכפרים וההרים הפך כל יום לשונה מקודמו.

אהבנו במיוחד את המגוון. יום אחד נסענו ברכבת לאנטיב והמשכנו למפרצים של קאפ ד׳אנטיב; למחרת כבר שוטטנו בין בתי האבן של סנט־פול דה ונס. לצד המקומות המרשימים, אנחנו זוכרים גם את הסוקה שליאת אהבה בניס, את הקרפ בחוף לה גארופ ואת ארוחת הערב הפשוטה שקנינו בסופר במונקו. לא בכל יום צריך מסעדה מיוחדת כדי לאכול טוב וליהנות.

טיילנו בספטמבר, כשעדיין היה חם מספיק לרחצה בים. בחלק הראשון לנו בניס והתניידנו ברגל ובתחבורה ציבורית. כשהתחלנו לטייל בכפרים ובהרים, אספנו רכב שכור ועברנו ללון בוונס. יצאנו בבוקר וחזרנו מאוחר, אחרי ביקור באתרים רבים, ולכן חיפשנו מלונות נוחים במיקום טוב, עם ארוחת בוקר טובה לפני היציאה לדרך.

ניס: מתחילים בשוק ומסיימים מול הים

אחרי הצ׳ק־אין במלון ibis Nice Centre Gare, יצאנו לעיר העתיקה של ניס ולשוק Cours Saleya. עברנו בין דוכני תבלינים, גבינות ולחמים, לצד פרחים ומזכרות. השוק היה תוסס, ומסביבו היו עוד הרבה רחובות קטנים שכיף לשוטט בהם. לא הרגשנו צורך לתכנן כל פנייה: הסתובבנו בין הדוכנים והחנויות ועצרנו כשמשהו עניין אותנו.

הזמנה דרך הקישור עשויה לזכות אותנו בעמלה.

בהמשך טעמנו שני מאכלים מקומיים: סוקה, מאפה דק מקמח חומוס ושמן זית, ופיסלאדייר, מאפה עם בצל, שבגרסתו המסורתית מוסיפים לו גם אנשובי וזיתים. ליאת אהבה מאוד את הסוקה. אלה טעימות שמתאימות להפסקה קצרה במהלך הטיול בעיר, גם כשלא מתחשק לשבת לארוחה שלמה.

למרות שכבר היה ספטמבר, החום הורגש היטב. העדפנו לעצור בבתי קפה בסמטאות מוצלות, במיוחד במקומות שהייתה בהם קצת רוח. במהלך השיטוט נכנסנו גם לכנסייה, והתעכבנו על העיטורים ועל החלל הבארוקי המרשים. היה נעים לצאת לזמן קצר מהרחובות ההומים ולהסתכל בנחת על הפרטים שבפנים.

לקראת ערב המשכנו לכיכר מסנה ולתצפית ממגדל בלנדה. נגני רחוב ואמנים הופיעו בכיכר, וליד סילוני המים ילדים ומבוגרים השתעשעו והתרעננו. משם פנינו לכיוון הים ועלינו לתצפית. המעלית הייתה סגורה, אז טיפסנו במדרגות. מלמעלה ראינו את העיר ואת קו החוף המתעגל, והשקיעה הייתה אחד המראות היפים בטיול.

אחרי שירדנו, המשכנו לטייל לאורך טיילת האנגלים. גם בשעות הערב היא הייתה מלאה במטיילים, ובים עוד רחצו אנשים. זו הייתה דרך נעימה לסיים את היום הראשון, בלי למהר לחזור למלון.

אנטיב וקאפ ד׳אנטיב: מהשוק אל המפרצים

למחרת נסענו ברכבת מניס לאנטיב. קנינו כרטיסים דרך Trainline, ואחרי נסיעה של כ־20 דקות הגענו לעיר. מהתחנה הלכנו אל העיר העתיקה ואל השוק המקורה, שבו נמכרו ירקות, גבינות, ריבות ותבלינים. ליאת טעמה מההיצע בדוכנים, ובהמשך שוטטנו בין החנויות ונכנסנו לכנסייה.

מהסמטאות יצאנו להליכה לאורך החומות, מול הים והסירות. השילוב הזה מצא חן בעינינו: אפשר להסתובב בשוק וברחובות הצרים, ובתוך זמן קצר להגיע לטיול נינוח מול המים. רצינו לבקר גם במוזיאון פיקאסו, אבל הוא היה סגור כשהגענו. המשכנו משם לחופים.

באוטובוס הגענו לקאפ ד׳אנטיב. ניסינו להגיע אל החוף בדרך שהכרנו ממידע ישן, אבל גילינו שהגישה משם חסומה בבתים פרטיים. חיפשנו דרך ציבורית אחרת והגענו למפרץ המיליארדרים. המים היו כל כך מזמינים, שהצטערנו שלא הבאנו בגדי ים.

את אחר הצהריים סיימנו בחוף לה גארופ, עם הוגו שפריץ, קפה קר וקרפ עם נוטלה ובננה. אחרי ההליכה בעיר ובין המפרצים, היה כיף לשבת ליד הים. אם אתם מתכננים יום דומה, כדאי לקחת בגד ים ומגבת גם אם נדמה לכם שתסתפקו בטיול לאורך החוף.

יוצאים אל הכפרים: סנט־פול דה ונס, אמנות ותצפיות

ביום השלישי אספנו את הרכב ששכרנו לאחר שהשווינו מחירים ותנאים דרך DiscoverCars, ויצאנו מניס אל סנט־פול דה ונס. אחרי יומיים בערי החוף, הנסיעה לכפר וההליכה בין בתי האבן היו שינוי נעים. טיילנו לאורך החומות ונכנסנו לסמטאות, שבהן מצאנו גלריות, חנויות ומזרקות. החומות נבנו במאה ה־16 כדי להגן על היישוב; היום אפשר ללכת לאורכן ולהשקיף על הסביבה.

הזמנה דרך הקישור עשויה לזכות אותנו בעמלה.

אחד המקומות שאהבנו בכפר היה קפלת פולון. זהו חלל קטן עם אמנות צבעונית, שהשרה עלינו תחושה נעימה ואופטימית. נשארנו בו דקות ספורות, אבל הוא היה שונה מספיק מהכנסיות האחרות שבהן ביקרנו כדי להותיר רושם.

לפני שיצאנו מהכפר קנינו כריך, ומשם המשכנו לקרן מאג. כאן נהנינו במיוחד מגן הפסלים: הלכנו בין העצים והיצירות, עצרנו להתבונן וצילמנו. ביקרנו גם באולמות התצוגה, אבל הגן מצא חן בעינינו יותר. כדאי להקדיש לו זמן בפני עצמו.

התחנה הבאה הייתה טורט־סור־לופ, שהייתה שקטה יותר מסנט־פול. מהחניון הלכנו בשביל הישן שבין הבתים, דרך יפה להיכנס לכפר. שוטטנו בסמטאות, נכנסנו לכנסייה ועצרנו להביט בנוף. אחרי הגלריות וגן הפסלים, נהנינו פשוט להסתובב בכפר בלי לחפש אתר מסוים.

משם נסענו למפלי Saut du Loup, לעצירה קצרה מול המים הזורמים בין הסלעים. מכונת הכניסה קיבלה מטבעות בלבד, ונעזרנו בחנות סמוכה כדי להשיג מטבע של אירו. זו הייתה אחת הפעמים שבהן קצת מזומן קטן היה חוסך לנו התעסקות.

את יום הכפרים סיימנו בגורדון. עברנו בין בתי האבן וחנויות הממתקים והריבות, והמשכנו אל מרפסת התצפית שבקצה הכפר. משם נשקף נוף רחב, הרבה מעבר למדרונות שמתחתינו. אחרי יום של נסיעות ושיטוטים, זו הייתה עצירה מוצלחת לפני הנסיעה למלון בוונס.

מוונס אל נקיק צ׳יאנס ומצודת אנטרבו

את הערב הראשון בוונס בילינו בעיר, ואכלנו במסעדת הגריל L’Ambuscade. האוכל היה טעים והמחיר התאים לנו. בבוקר חזרנו לסיבוב בעיר העתיקה. קיווינו למצוא שוק אוכל, אבל בגלל אירוע שהתקיים במקום היו רק כמה דוכנים קטנים.

בקתדרלה ביקרנו כדי לראות את הפסיפס של שגאל, המתאר את משה הנמשה מן המים. לצד הפסיפס ראינו גם כתובות רומיות עתיקות. היה מעניין לפגוש באותו מבנה עדויות מתקופות רחוקות כל כך זו מזו, והביקור הוסיף לסיבוב בוונס גם קצת אמנות והיסטוריה.

מוונס יצאנו לנקיק צ׳יאנס, שהיה שונה מכל מה שראינו עד אז. הכביש עובר בין קירות סלע אדומים, שצבעם נובע מהתחמצנות הברזל שבתוכם. הנהר חצב בסלע את הנקיק ואת המעברים הצרים. עצרנו להליכות קצרות בקטעים של הדרך הישנה, קרוב לקירות הסלע ומעל המים הזורמים. בכל כמה צעדים התגלה עוד מפל קטן או מבט יפה לתוך הנקיק.

בהמשך הגענו לאנטרבו. חנינו מחוץ לעיר העתיקה, חצינו את הגשר ושוטטנו מעט בין הבתים לפני שהתחלנו לעלות למצודה. העלייה ארכה כ־20–30 דקות והייתה תלולה ומאומצת. בתוך המצודה עברנו בחדרי השומרים ובתאי האסירים, אבל גולת הכותרת מבחינתנו הייתה המרפסת בחדר המפקד. הנוף של העיר והעמק מלמעלה בהחלט הצדיק את העלייה.

בדרך חזרה בחרנו בדרך ההררית לכיוון קול דה ונס. עברנו בין מצוקים, כפרים ושטחי מרעה, שבהם ראינו פרות וסוסים. הנסיעה עצמה הייתה יפה כל כך, שבסופו של דבר היא הרשימה אותנו יותר מהתצפית שאליה התכוונו להגיע. עצרנו לקראת השקיעה, עם מבט לכיוון הים מצד אחד ואל ההרים מצד אחר, ורק אז המשכנו בחזרה לוונס.

אז ומנטון, ולסיום ערב במונקו

את היום האחרון התחלנו באז, בטיפוס בין בתי האבן אל הגן האקזוטי שבראש הכפר. כדאי להגיע מוקדם, לפני שקבוצות המטיילים ממלאות את הסמטאות הצרות. הגן היה החלק שאהבנו ביותר בביקור: בין הקקטוסים והצמחים נפתחו תצפיות אל הים ואל ההרים, וכל פינה הציעה זווית קצת אחרת.

על הפסגה עמדה בעבר מצודה, שנהרסה ב־1706 בהוראת לואי ה־14. היום צומח בין שרידיה הגן, ואפשר לשוטט בו, לעצור מול הנוף וליהנות מהשילוב של הצמחייה והים. בירידה מהכפר עצרנו לגלידה והמשכנו לסנט־אגנס.

בסנט־אגנס הסתפקנו בעצירה באזור המסעדה ובמרפסת שלה, שממנה נשקף נוף מרשים. לא ערכנו סיור ארוך בכפר, אבל נהנינו מההפסקה ומהתצפית לפני שהמשכנו למנטון.

במנטון שוטטנו ברחובות המסחריים ונכנסנו אל הסמטאות הצבעוניות של העיר העתיקה. משם טיפסנו אל בית הקברות שבחלקה העליון של העיר. בין אחוזות הקבר והפסלים יכולנו להשקיף על הבתים ועל הים. בירידה עברנו ברחבת הכנסייה וחזרנו אל החנויות והמסעדות.

הפעם, בניגוד לביקור בקאפ ד׳אנטיב, היו איתנו בגדי ים. נכנסנו למים ונהנינו מרחצה אחרי כל ההליכה והמדרגות. זה אחד הדברים הנוחים במנטון: אפשר לשלב באותו ביקור שיטוט בעיר העתיקה וזמן בחוף, בלי לנסוע ממקום למקום.

לקראת ערב הגענו למונקו ולמונטה קרלו. מכוניות היוקרה ליד הקזינו משכו הרבה אנשים שעצרו להסתכל ולצלם. נכנסנו ללובי הקזינו, התרשמנו מהעיצוב, ובהמשך צפינו במרינה המוארת.

באזור הקזינו התקשינו למצוא מסעדה במחיר שהתאים לנו. בסוף קנינו בסופר לחם, גבינת ברי וירקות, והיינו מרוצים מאוד מארוחת הערב. אחרי יום ארוך של נסיעות והליכה, זה היה בדיוק מה שהתחשק לנו לאכול.

זה היה יום עמוס. למי שמעדיף להתעכב באז או לבלות יותר זמן בחוף במנטון, כדאי להקדיש למונקו יום נפרד. עוד דבר שכדאי לזכור: חבילת ה־eSIM שלנו לא עבדה היטב במונקו. מומלץ לוודא שהחבילה כוללת אותה ולשמור מראש מפה ואת פרטי החנייה לשימוש ללא אינטרנט.

איפה ישנו, ולמי המלונות מתאימים

בניס לנו ב־ibis Nice Centre Gare, שהיתרון הגדול שלו מבחינתנו היה המיקום ליד תחנת Nice-Ville. הקרבה לתחנה הקלה על ההגעה משדה התעופה, על הנסיעה ברכבת לאנטיב ועל איסוף הרכב השכור. גם למרכז העיר היה לנו נוח להגיע.

זהו מלון פשוט ופרקטי, שהתאים היטב לסוג הטיול שלנו. ארוחת הבוקר הייתה טובה, ובמלון הייתה גם בריכה, אבל בחרנו בו בעיקר כדי שיהיה לנו מקום נוח לישון ולצאת ממנו לטיולים.

בחלק השני לנו ב־Le Floréal בוונס, בקרבת מרכז העיר. גם בו ארוחת הבוקר הייתה טובה והייתה בריכה. החנייה במלון בתשלום, ובזמן הביקור שלנו היא עלתה 12 אירו ללילה. ממש בסמוך מצאנו מקומות חנייה עירוניים, שהיו ללא תשלום בין 19:00 בערב ל־9:00 בבוקר. חנינו שם וחסכנו את עלות החנייה במלון.

הזמנה דרך הקישור עשויה לזכות אותנו בעמלה.

שני המלונות התאימו לנו בזכות המיקום, ארוחות הבוקר והמחיר. הם מתאימים למי שמתכנן לבלות את רוב היום בחוץ ומחפש לינה נוחה. מי שמחפש מלון מפואר כדי לנוח בו ולהתפנק במשך היום, כנראה יעדיף מקום אחר.

המסלול שלנו בחמישה ימים

כך חילקנו את הטיול. הספקנו הרבה, ובימים של הנסיעות בהרים וביום שהסתיים במונקו היינו בתנועה במשך שעות ארוכות. אפשר להיעזר במסלול הזה גם לטיול בקצב מתון יותר, ולהקדיש לחלק מהתחנות זמן נוסף.

• 1: ניס: העיר העתיקה, השוק, מסנה, בלנדה והטיילת — ברגל

• 2: אנטיב וקאפ ד׳אנטיב; חזרה לניס — רכבת ואוטובוס

• 3: סנט־פול דה ונס, קרן מאג, טורט־סור־לופ, מפלי לופ וגורדון — רכב שכור; לינה בוונס

• 4: ונס, נקיק צ׳יאנס, אנטרבו ודרך הנוף לקול דה ונס — רכב והליכות קצרות, עם עלייה מאומצת למצודה

• 5: אז, עצירה בסנט־אגנס, מנטון ומונקו — רכב והליכה

כמה דברים שכדאי להכין לדרך

לטיול כזה כדאי לצאת עם מים, כובע ונעליים נוחות, ולהכניס לתיק גם בגד ים ומגבת. מצאנו לא מעט שירותים ציבוריים וברזיות לאורך המסלול. חלק מהשירותים היו בתשלום, וכדאי להחזיק כמה מטבעות קטנים גם בשבילם וגם בשביל אתרים כמו המפלים. לשתייה משתמשים בברזיות המיועדות לכך; לא כל מזרקה בכפר היא מקור למי שתייה.

בכפרים כדאי לשים לב גם לשעות הארוחות. לא תמיד קל למצוא מקום לאכול בו ארוחת צהריים מאוחרת, במיוחד ביום שבו עוברים בין כמה יישובים. תכננו לפחות עצירת אוכל אחת, והשאירו מספיק זמן לנסיעות בכבישים ההרריים. מרחק קצר במפה יכול לקחת יותר זמן ממה שנדמה.

פרטים נוספים שיעזרו בהכנות ריכזנו במדריך הנהיגה בצרפת, במדריך הכסף והתשלומים ובמדריך החשמל והטעינה. בכל אחד ממאמרי המקומות תמצאו גם תיאור מפורט יותר של הביקור שלנו ותמונות נוספות מהדרך.